סיכום מפגש ראשון 

מועד המפגש: 19.01.2026

משתתפים: מחנכים, גננות ואנשי צוות חינוכי

1. רקע ותמונת מצב שעלתה במפגש

במהלך הדיון עלתה תמונה מורכבת של כיתות א’ המאופיינות במנעד גילאים רחב, כאשר חלק משמעותי מן הילדים מצוי עדיין בעמדה התפתחותית גנית. הודגשו קשיים חוזרים במעברים בין פעילויות, בקבלת סמכות וביכולת לשאת מסגרת נוקשה לאורך זמן, לצד צורך מובהק במשחק חופשי, תנועה, חוויה חושית וריתמוס יומי רך ומכיל.

עלה פער ברור בין ילדים צעירים הזקוקים עדיין לסיפור, שירה, תנועה וחיקוי, לבין ילדים בוגרים יותר שכבר מחפשים אתגר קוגניטיבי, מבנה לימודי ברור ותחושת התקדמות. פער זה יוצר מתח מתמשך בניהול הכיתה, בבניית כללים, בשמירה על סדר, ובגיבוש “גוף כיתה” משותף.

בנוסף, הודגש כי השנה הראשונה בבית הספר מושפעת מרצף של כחמש שנות סטרס מצטבר – קורונה, מלחמה, חשיפה מוגברת למסכים ולמדיה – המשפיעות על ויסות רגשי, מעלות שיפוטיות עצמית גבוהה, ומעמיקות קושי בהכלה של תסכול ואי־הצלחה.

​

2. סוגיות פדגוגיות מרכזיות שעלו לדיון

במהלך המפגש עלו שאלות יסוד הנוגעות לאופייה של כיתה א’ במציאות העכשווית:

• מהו מקומו של “מרחב גני” בתוך כיתה א’, והיכן עובר הגבול בינו לבין מסגרת בית־ספרית.

• אילו תכנים לימודיים נכון לדחות או להניח בצד בשלב זה.

• כיצד ניתן לבנות יום לימודים רך יותר, עם פחות מעברים ופיצול לשיעורי מקצוע, ויותר רצף חווייתי.

• כיצד לשמר עבודה דרך החושים, הידיים, המשחק, התנועה והיציאה החוצה כחלק אינטגרלי מהלמידה.

הוצגו כיוונים ומודלים אפשריים, ובהם:

• שילוב שעות יומיות של “הזנה גנית”.

• הארכת זמני הפסקה והפחתת לחץ זמנים.

• צמצום ריהוט בכיתה ויצירת מרחב תנועתי פתוח.

• עבודה עם חומרים חושיים כגון חול, חימר, בצק, מים ועץ.

• חשיבה מחודשת על רצף הקוריקולום והתקופות, כך שיפגשו את הילדים בפועל ולא רק את המסורת הפדגוגית.

• נידונה גם שאלת מבנה הצוות והארגון:

• האם נכון שמחנך יעלה עם הכיתה מהגן.

• האם יש מקום לחשיבה על חטיבה צעירה (גן–א’–ב’) כיחידה חינוכית אחת.

• כיצד ניתן לעצב מרחב פיזי ומבני שתומך בילדים צעירים בתוך בית הספר.

​

3. סיכום והבנות מרכזיות

המשתתפים הסכימו כי נדרש תהליך מחקרי־יישומי מתמשך, ולא פתרון נקודתי או שינוי טכני בלבד. תהליך זה נדרש לבחון באופן עמוק ומתמשך:

• את הצרכים ההתפתחותיים והרגשיים של ילדים צעירים בכיתה א’.

• את השפעת הרב־גילאיות בתוך הכיתה.

• את מבנה היום, הצוות והמרחב הפיזי.

• את התאמת הקוריקולום למציאות החברתית וההתפתחותית העכשווית.

הודגש הצורך בעבודה משותפת של מחנכים, גננות, מנהלים ואנשי חינוך, מתוך הקשבה למציאות בשטח ומתוך אחריות חינוכית ארוכת טווח.

​

4. נקודות להתבוננות ולהמשך חשיבה

• מהם סימני הבשלות המשמעותיים למעבר ממסגרת גנית למסגרת בית־ספרית.

• כיצד ניתן להעריך הצלחה בכיתה א’ מעבר למדדים לימודיים.

• מהו האיזון הנכון בין הכלה רכה לבין הצבת גבולות.

• כיצד ניתן לתמוך בצוות החינוכי בעבודה בתוך עומס רגשי מתמשך.

• אילו שינויים קטנים וישימים ניתן להתחיל ליישם כבר בטווח הקצר.

​

5. המשך התהליך

הוחלט להזמין את המעגל הרחב של אנשי החינוך להמשך עבודה במסגרת קבוצת החשיבה.

המפגש הבא:
יום שני, 2 בפברואר
שעה 20:00

המפגש יוקדש להעמקה בשאלות שעלו, למיקוד בסוגיות בוערות, ולבניית כיווני פעולה משותפים.

​