בלוג

חמש שנים של טלטלה מתמשכת לא פשוט להיות אדם בשנים האחרונות ובוודאי שלא ילד. מאז 2020 נדמה שהעולם שלנו עובר טלטלה שאינה נגמרת: מגפה עולמית, פילוג חברתי עמוק, ומלחמה שמטלטלת את עצם תחושת הביטחון. שלושה אירועים שונים, אך שזורים זה בזה כחוט אחד המהווים רצף של חוסר ודאות, פחד, ניתוק, ואובדן אמון בסיסי . בשנים האחרונות נאלצנו להתמודד עם סגרים ובידודים, עם רחובות ריקים ועם פנים מכוסות. אחר כך ראינו כיצד החברה עצמה נקרעת, כיצד מילים הופכות לנשק וכיצד רעיונות מפרידים בין לבבות. ולבסוף,

במסענו הפעם נעבור דרך עונות השנה וננסה להבין מעט מהאיכות של הסתיו. כולנו יודעים שעונת הסתיו הינה עונה מיוחדת במינה, היא מתחילה עם חגי תשרי שמחד מתאפיינים בציון אירוע חקלאי חיצוני- חג האסיף - ומאידך יש להם גם אפיון של כניסה פנימה, חשבון נפש, צום, סליחה וחזרה בתשובה. ואולי גם יש קשר בין איסוף פרי האדמה ובדיקת איכותו ואיסוף המעשים שלנו ובדיקת השפעתם עלינו ועל אחרים. את השם "חג האסיף", אנו פוגשים לראשונה בספר שמות, "... וחג האסיף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה"...  (שמות, כ"ג,

השבוע הילדים שלי אמרו לי: “אנחנו רוצים לנוח מול המסך.” המילים האלה עצרו אותי. מה זה בעצם אומר "לנוח מול המסך"? בשבילי, מנוחה היא לעצום עיניים, להרגיש את הגוף שוקע קצת, אולי לצאת להליכה איטית. אבל הם מתכוונים לדבר אחר לגמרי.

עמדתי שם, בתוך המעגל, עם הילדים והמורות, והרגשתי את הדיאלוג הפנימי הזה. בין טוב, יופי ואמת. בין מסורת ליצירה. ואולי זהו לב החינוך – לא להפסיק לשאול את השאלות האלה. להמשיך לטפח את הטוב, לחיות את היופי, ולחפש את האמת בכל רגע מחדש.

אחד האתגרים קשים ביותר בתקופה המודרנית הינו היכולת שלנו כהורים לייצר מחד סמכות בריאה, מנווטת, מאפשרת אך ברורה ויציבה וזאת מבלי להרגיש שאנו נוקשים מידי, כועסים מידי, נותנים פקודות ובסופו של דבר מרחיקים מאיתנו את הילדים ופוגעים בחופש שלהם לחשיבה עצמאית.

כששמעתי בפעם הראשונה, לפני הרבה שנים, את המושג הנפלא: "אומנות החינוך" , הרגשתי שהוא חודר אלי כמו חץ ללב. פעם ראשונה שהרגשתי, שחוויתי...

במהלך 20 שנות עבודתי כמחנך, מצאתי שישנם שישה גורמים עיקריים, ששת המ"מים קראתי להם, שתומכים בעבודה הפנימית הפדגוגית והסוציאלית שלי כמחנך:...