ריתמוס - חופש ומה שבניהם

כולנו יודעים עד כמה חשוב לשמור על ריתמוס קבוע ונושם עבור הילדים, הריתמוס מהווה עוגן, שמאפשר בריאות לנפש, ביטחון בקבוע וביציב ומתן תחושה של רוגע ושמחת חיים בריאה. חלק משמירה על ריתמוס קבוע היא גם היכולת מידי פעם לשבור את הריתמוס- בחגים, חופשים וטיולים משפחתיים אשר מוצאים מהשגרה. כששבירת הריתמוס מגיעה לרוב באופן ריתמי -הרי מועדי החופשים קבועים וידועים מראש- אז אין קושי במתן נשימה ושחרור מהקבוע לזמן מוקצב וידוע מראש. האתגר מתחיל כשהריתמוס יוצא מאיזון ללא כל הודעה מוקדמת ומלווה במתח רב. בשנים האחרונות חווינו לא מעט "שבירת ריתמוס" לא מתוכננת כתוצאה ממלחמות, בהן שבירת הריתמוס היתה מלווה בחרדה ובפחד מפגיעה בנו או ברכושנו.

כהורים וכמחנכים חשוב שנאפשר לילדנו תחושה מוצקה שבשביעון הראשון העולם הוא טוב, בשביעון השני העולם הוא יפה ובשלישי שיש אמת אובייקטיבית בעולם. לצערנו, מלבד שבירת הריתמוסים גם נשבר עוד משהו בסיסי- הרבה יותר קשה לנו לספק ביטחון ממשי לילדנו שהעולם הוא טוב, יפה ושיש אמת ברורה. המציאות הפכה להיות כאוטית ולא יציבה, עבורנו, המבוגרים, תחושה שאנו מעבירים לילדנו. 

המציאות כפי שהיא מתגלה לנו בשנים האחרונות מחייבת אותנו למצוא נקודת משען פנימית, לחפש את המרכז האישי שלנו ולא לחפש את המשען בחוץ.

כעת, כשאנו מתקרבים לחופש הגדול, אחרי כל כך הרבה אי ודאות ואי יציבות, נכנס אלמנט נוסף- איך שומרים עבור ילדנו מסגרת בטוחה ונעימה המחזירה להם את האמון בעולם ובעצמם?

במיוחד בשנה זו בה חווינו מלחמה עם לבנון ועם אירן, חשוב שנעצור רגע ונקבל החלטה משפחתית מושכלת- איך שומרים לילדים את המסגרת והנשימה הבריאה כשאין בית ספר, כשהם בבית ואנו בעבודה, כשהולכים לישון מאוחר וקמים מאוחר וכו'...

כמובן שיש שוני גדול בין ילדים צעירים למתבגרים אך ככלל שמירה על נשימה חשובה והכרחית לכולם (גם לנו המבוגרים).

כדי לצלוח את המשימה כדאי לבנות מראש, תוך שיח בין ההורים את הפעילויות השונות-

כשמדובר בילדים בשביעון ראשון ועד כיתה ה'- תפקידנו כהורים להחזיק עבור הילדים סדר יום, לחפש מסגרת של קייטנה שנמשכת שלושה ארבעה שבועות, לנסות ולמצוא פעילות קבועה ( ימים ושעות קבועות) במהלך השבוע בהן ידוע מה הפעילות כמו יציאה לטיול בפארק או בטבע, משחק קבוע, חוג, בישול משותף וכו'... זה מצריך מאיתנו התגייסות ומאמץ אך הרווח לטווח הארוך משמעותי ומשתלם. ילד שיעבור את כל חופשת הקיץ ללא פעילות קבועה יפתח שעמום, הרבה שעות מסך, איבוד כיוון ואף עלול לפתח רגישות יתר, כעס, אכילה לא מבוקרת ועוד. גם כשיחזור למסגרת אחרי חופשת הקיץ יהיה מאוד קשה להניע אותו. על כן, רצוי לבנות לוח מסודר בו ידוע מראש מה הפעילות הקבועה בכל שבוע, מי מההורים אחראי וכמה זמן הפעילות. כך הילד יודע שזה מה שעושים ואין בחירה. כמו כן, חשוב לבנות מראש שבוע או יותר של חופשה משפחתית ובעצם לייצר סדר יום מאורגן, עם זמני פעילות קבועים וזמני מנוחה קבועים. חשוב לוודא שאין יותר מידי זמן מסך – כשאנו במסך אין לנו את המותרות של להיות משועממים- שגם היא פעילות חשובה.

ילדים בוגרים יותר כיתה ה' ו' ומעלה- חשוב לתכנן בשיחה יחד איתם את מבנה החופש- מה עושים, מה הם היו רוצים ואיך מצליחים יחדיו להחזיק את מה שקבענו.

הבוגרים נוטים הרבה יותר בקלות לשחרר את המחויבויות שנקבעו ואף "לדרוש" את החופש שלהם. חשוב ליצור איתם שיחה נעימה ובהירה שיהיו להם זמני מנוחה רבים ובין לבין יהיו פעילויות שיהיו חלק מסדר יומם. כאן חשוב לדבר על פרופורציות, זה לא שכל היום יש עשייה, יש נשימה בין פעילות למנוחה. במיוחד אצל הגדולים, חשוב שתהיה פעילות בוקר מוסכמת, אחרת לא נראה אותם עד הצהריים.

כמובן שהדברים צריכים להיעשות בשיח ובנעימות ולא בכפייה, כסמכות הורית בריאה ולא מתוך כוחנות ושליטה.

כדי שנצליח בכך, יש יתרון גדול לייצר פעילויות המשלבות עשייה משותפת של הורים וילדים- פעילות משחקית, בישול, אפילו ניקיון. עלינו לזכור שזו לו "חובה" שעל הילדים לעמוד בה אלא פעילות השומרת על סדר יום וסדר שבועי.

כלים פרקטיים

·       הכינו טבלה שבועית ותלו אותה על המקרר או במקום מרכזי שתהיה תמיד מול העניים

·       תנו דוגמא אישית- מצאו תעסוקת פנאי שאינה קשורה בעבודה או במסכים ובכך תתנו דוגמה ותעודד את הילדים להצטרף אליכם לעשייה

·       קבלו את המציאות ונסו ליצור את הפעילות לא מתוך כפייה אלא כפעילות משפחתית כיפית.

לסיום, חשוב לומר- הריתמוס הוא למעשה פעילות של נשימה המורכבת משאיפה- עשייה אקטיבית ומאורגנת המזינה בנו "חמצן") ונשיפה (שחרור ומנוחה וחלום), הכי בריא כשהנשימה הריתמית קבוע וידוע, אך גם כשהיא יוצאת מאיזון, עלינו לעצור, לנשום עמוק יותר ולהסדיר מחדש את הנשימה, כך נתגבר ונראה דוגמה שגם במצבי אי ודאות אפשר לייצר מחדש סדר ורוגע. עלינו ההורים מעצם היותנו המבוגרים האחראיים לייצר נשימה בריאה, לדאוג להיות פעילים גם בשעות שמחוץ לשעות העבודה, זו תהיה הדוגמה הטובה ביותר עבור הילדים. עלינו לשדר כל הזמן שלא משנה מה קורה בחוץ- את הטוב, היפה והאמיתי- אנו מחפשים בתוך נפשנו ולא בחוץ.